פוסט

פוסט קצת מורבידי.  אני לא זוכר חלומות שבאים בלילה.  את זה מאתמול אני זוכר.  אחר כך בטח אמחוק. 
חלמתי שנותר לי עוד יום אחד ודי.  אחרי זה אמות.  שלום על ישראל.  
וישבתי על המדרכה, בין מכוניות חונות.  חיכיתי.  ההורים שלי באו להגיד להתראות. 
גם האחים שלי קפצו, אמרו שלום.  מידי פעם חבר עבר, צפצף, נפנף לשלום ונסע.  
חברות של פעם חלפו, הסתכלו, המשיכו.   הילדות שיחקו, צחקו, נהנו.  
היה קריר ואפור.  לבשתי סוודר וצעיף.  כדי לא להצטנן. 
מכוניות שעברו השפריצו עלי מים מהשלוליות.  אלטעזאכן עם סוס ועגלה צעק ברמקול.  
ישבתי על מדרכה צבועה בכחול לבן.  פקח חניה שם לי דו"ח בשרוול.  
ניסיתי לבכות, אבל לא הצלחתי.  יצאה אולי יבבה עמומה.  אחר כך בא אפצ'י.    
ואז קמתי מהמדרכה והלכתי לעבודה.
ואז התעוררתי והלכתי לעבודה.