פוסט

פוסט קצת מורבידי.  אני לא זוכר חלומות שבאים בלילה.  את זה מאתמול אני זוכר.  אחר כך בטח אמחוק. 
חלמתי שנותר לי עוד יום אחד ודי.  אחרי זה אמות.  שלום על ישראל.  
וישבתי על המדרכה, בין מכוניות חונות.  חיכיתי.  ההורים שלי באו להגיד להתראות. 
גם האחים שלי קפצו, אמרו שלום.  מידי פעם חבר עבר, צפצף, נפנף לשלום ונסע.  
חברות של פעם חלפו, הסתכלו, המשיכו.   הילדות שיחקו, צחקו, נהנו.  
היה קריר ואפור.  לבשתי סוודר וצעיף.  כדי לא להצטנן. 
מכוניות שעברו השפריצו עלי מים מהשלוליות.  אלטעזאכן עם סוס ועגלה צעק ברמקול.  
ישבתי על מדרכה צבועה בכחול לבן.  פקח חניה שם לי דו"ח בשרוול.  
ניסיתי לבכות, אבל לא הצלחתי.  יצאה אולי יבבה עמומה.  אחר כך בא אפצ'י.    
ואז קמתי מהמדרכה והלכתי לעבודה.
ואז התעוררתי והלכתי לעבודה.

63 מחשבות על “פוסט

    • חלום משומש, הא? יד שניה מסוחר גרוטאות עם סימני אצבעות של פחח חיגר. זה יכול להסביר את האיקי.
      מאה זוזים עם due date של עוד חודשיים. אלא אם אני כופר בעובדות. ואני כופר. אפילו ביום כיפור אני לא צם.

      אהבתי

  1. היה לי חלום כזה לפני שבועי-שבועיים. אולי אלה באמת חלומות משומשים, שנודדים כמו חולות נודדים ממקום למקום. אבל זה גם בטח סימן שאתה בריא, כמו שאמרו האומרים 🙂 כיף לראות אותך פה.

    אהבתי

    • אז מה שאת כותבת זה שאני רק הייתי תחנת אוטובוס במסע של החלום מאחד לשני. הוא בא, חונה, נותן דוח, אומר שלום ונוסע לתחנה הבאה. מידי פעם נוסעים עולים, נוסעים יורדים, הנהג תמיד נשאר.
      אני פה. כותב לטיוטות. אני טיוטן ראשי. רב טיוטן. הרב הראשי לטיוטות.

      אהבתי

      • מרוב שעוררת לי את הדמיון אני לא יודעת במה להתחיל 🙂
        אולי זה בכלל וירוס, השפעת של החלומות. אבל אם הוא אוטובוס, אז אולי אפשר להעביר הודעות דרך הנהג. נניח בסוף החלום, ד"ש עם שיר מיעלילה. או ד"ש עם שיר מהיפ. ואז לא תתעורר עם אפאצ’י שיש לו נוצות בשיער 🙂 (לי דווקא לא מפריע להתעורר עם אפאצ’י)
        וכמובן שגם על הטיוטות שלך יש לי מה להגיד אבל אני בטח כבר אגזים. צריך קצת שליטה עצמית לא?

        אהבתי

          • טוב. אתה ביקשת את זה. אני מדמיינת את כל הטיוטות באות אליך בתלונות. זו לא מצליחה להכנס להיריון ולזוג הזה יש ריב. יש אפילו טיוטה אנורקסית אחת וטיוטה שהיא אברך צנום עם חרדת ביצוע לפני השידוך. היו עוד אבל שכחתי בינתיים כי עבר זמן, וגם כי אני בעבודה והדמיון שלי פעיל יותר בלילה (בעצם לא נכון)

            אהבתי

    • אנחנו מכירים כבר המון שנים כדי לדעת שהאמת היא נר לרגלי וההגזמה רחוקה ממני ת"ק פרסה

      בין השורות אני קורא שדמיינת אותנו כזוג היליביליס אדומי צוואר, קשי עורף, מדובללי שיער ומחבקי עצים, בעוד שבמציאות אנחנו זוג תרבותי להפליא, חובבי אופרות, שוכני מספרות ומוקרמי מקדם הגנה מהשמש דרגה 100

      זה יהיה בנאלי מידי ורציני מידי, אבל אחרי שליש חיים יש לי שלוש בנות חכמות רגישות ומקסימות, שלושה תארים שליקטתי מן הגורן ומן היקב, שלוש עבודות שמכבדות את בעליהן, ולא הרווחתי אפילו ערך בויקיפדיה. אם אלך, אהיה רק שלוש שורות בעיתון.

      אהבתי

      • אני איכשהו חושבת שהתהליך שעוברים בחיים הוא מה שחשוב. יש לנו מעט מאוד שליטה על התוצאה או ידיעה מה יכתבו כשנלך. באך לא ידע שהוא יהיה באך ומנדל לא ידע שהוא יהיה מנדל במהלך חייהם. בטח שואן גוך לא ידע. הדבר היחיד ששווה משהו זה להרגיש שאתה חי נכון. שאתה ממצא את עצמך ובמובנים החשובים אתה חופשי להיות אתה. אני לא יכולה להיות יותר ממה שאני, אבל לפחות את מה שאני אני רוצה להיות כמו שצריך. ואני חושבת שבזה אני עומדת.

        מה אתה חושב?

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s