שמריה:
בשכונה שבה גדלתי, דוד שלום היה הדבר הכי קרוב למלך. עד ליום בו הוא נעלם.
דוד שלום הוא בעצם הזיכרון הראשון שיש לי. ילד בן שלוש ואיש זקן, בן שלושים, אולי. הוא בא לקחת אותי מגן שולה, והרים אותי גבוה גבוה על הכתפיים. כל הילדים הסתכלו בקנאה. רק איציק התחבא בארגז משחקים. כי דקה קודם, הוא דפק לי משאית צעצוע בראש. ועכשיו הוא פחד. אבל אני לא הלשנתי. אף פעם. כמו שהרבה שנים אחר כך, לא הלשנתי על דודי, שזרק שקית מים על אריה הזקן, ולא סיפרתי לאף אחד על מה שדינה והתאומים גדי וגידי עשו מאחורי העץ הגדול, בפינה, ליד המכולת של חזי. ובטח שלא סיפרתי לאמא שראיתי את אבא וסימונה מתחבקים בבית הקפה של רפי.
כולם נתנו כבוד לדוד שלום. בשכונה אליה המשטרה פחדה להיכנס בלי תאום מראש, דוד שלום היה הכל. הוא היה השופט במריבות בין אנשים, והוא היה זה שקבע את החוקים. הסיפורים אומרים שהוא גם זה שהעניש, אבל את זה אף אחד לא יודע בוודאות. דוד שלום גר בבית הישן, מעבר לעיקול, בדרך לבית הכנסת, צמוד למספרה של תקווה, זו שיודעת הכל. לדלת בבית הישן היו צירים חלודים וחורקים, מנעול עתיק בלי מפתח וחלונות בלי ווילונות. ואת דוד שלום תמיד אפשר היה למצוא שם, יושב בחצר עם כוס קפה וסיגריה, עם עיניים עצומות ותלתלים שחורים.
עד שהוא נעלם.
חודשיים אחר כך אמא אמרה לי – 'שמריה, לך תגיד שלום לדודה שולמית', ואני בכלל לא ידעתי שיש לי דודה, בטח שלא שולמית. דפקתי בשקט על הדלת. קול חלש אמר לי להיכנס. דודה שולמית שכבה במיטה, מכוסה בשמיכה כבדה. 'דודה שולמית', שאלתי, 'למה יש לך אף כל כך גדול?', 'כדי להריח יותר טוב, אחייני הריחני', היא מלמלה בשקט. 'ודודה – למה יש לך גבות כל כך גדולות?', 'כדי שהתלתלים לא יפלו לי על העיניים, אחייני המתוק', היא ענתה לי בקול חלש. 'ודודה, למה יש לך גרוגרת כל גדו…'.
הצלצולים באוזניים נעלמו אחרי יומיים. אבל הלחי שלי נשארה אדומה עוד שבועיים שלמים אחר כך.
מאז, בבית שלנו, דודה שולמית היא הדבר הכי קרוב למלכה.
היום דודה שולמית כבר זקנה. בת שישים, אולי. היא משתמשת במקל הליכה, והגב שלה כפוף, התלתלים שלה כבר האפירו, והמון קמטים מכסים את הפנים שלה. רק החזה נשאר עגול ויפה כמו אז, בפעם הראשונה שראיתי אותה.
(מתוך עלילות שמריה בשכונה)
איזה יופי אתה כותב.
ואם יורשה לי – כשולה אל שולה – חזה מגודל זו מציאה מאוד קטנה במזג אויר הזה. הבוקר הם כמעט נשרו לי מרוב קור.
אהבתיאהבתי
יורשהלך, בטח שיורשהלך.
פעם, לפני המון שנים, כמעט נשר לי האף מרוב קור.
אהבתיאהבתי
את האף אפשר לפחות לשפשף עם היד כשהולכים ברחוב.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שאמרתי לשוטרת כששיפשפתי
אהבתיאהבתי
ברור לך שזה לא מנחם אותי.
אהבתיאהבתי
ידיי כבולות, שולינקה
אהבתיאהבתי
שוב לא נזהרת עם האזיקים?
אהבתיאהבתי
נהפוכו. אני הייתי מאוד זהיר. זו השוטרת, מלמעלה.
אהבתיאהבתי
אמרתי לך שלא יצא שום דבר טוב מהמשיכה שלך לנשים במדים.
אהבתיאהבתי
מי אמר שיצא משהו לא טוב?
אהבתיאהבתי
בנים גידלתי ורוממתי.
אהבתיאהבתי
סרפה’לה – למה יש לך משקפיים כל כך גדולות?
אהבתיאהבתי
כדי שהגשם לא ימרח לי את האיפור, כמובן!
אהבתיאהבתי
עאלק שלא ימרח לך האיפור … אני מכירה את אלה שהולכים עם משקפיים גדולים ואז כשהם מורידים אותם העיניים שלהם אדומות כי הם שכחו את הסטילה בבית ועכשיו הם לא יכולים להכחיש את מה שהם עשו או יותר נכון מה הם עישנו…..
אהבתיאהבתי
שום דבר הוא לא כמו פעם. לא כיפה אדומה ולא השלג בירושלים.
לא הבנתי למה הדודה שולמית עברה לגור איתכם?
אהבתיאהבתי
אני לא יודע. אף פעם לא שאלתי אותה. אבל היא גם כמעט ולא יצאה מהבית. אולי זה קשור.
(פעם אחת זכיתי לראות שלג שלג אמיתי בירושלים. לדעתי זה הכל אגדות).
אהבתיאהבתי
זה לא אגדות! פעם כמעט נפטרתי מרוב קור כשיצאתי לשחק בשלג. וחוץ מזה, אם זכית לראות שלג, אז למה נראה לך שזה אגדות?
אהבתיאהבתי
אם זה היה קורה, הייתי עושה ממך בובת ברבי שלג.
(זה היה שלג מאעפן כזה. מלא בוץ. הוא הספיק בקושי לגמד שלג, מול פלדמן א’).
אהבתיאהבתי
אוף, תראה למטה
אהבתיאהבתי
הייתי שולחת תמונות שלי בשלג, אבל זה צולם במצלמה שהלכה לי לאיבוד בשלג הגדול של לפני שלוש שנים (בעקבות מאורעות תשנ"ג רכשתי לי את הדיגיטלית)
ובמיוחד בשבילך- <A target=_blank href="http://www.photopeg.com/peg/pic.php?u=2518gJLL2&i=42386">תמונה של שלג
אהבתיאהבתי
אל תעלבי אבל תמונה לא משהו…
אהבתיאהבתי
מזלי שלא אני צילמתי!
אהבתיאהבתי
זה בסדר, אם אני הייתי מצלמת, לא היית רואה כלום.
אהבתיאהבתי
יש לי עצה. שתיכן תשלחו לי תמונות שלכן, ואני אגיד מי מצלמת גרוע יותר. המנצחת תזכה בשעת איכות עם דודה שולמית.
אהבתיאהבתי
מילא היית אומר עם דוד שלום …
אהבתיאהבתי
דוד שלום נעלם, ג’ולה. נעלם. התפוגג. נגוז. למוצאת הישרה אני מבטיח שבוע קסום ובלעדיות עם דוד שלום.
אהבתיאהבתי
זו המפלצת! אני מזהה אותה. התגלצ’תי בה כמה פעמים בחיי הקצרים.
אהבתיאהבתי
גם אתה ירושלמי? גם לפסל האדום שהיה מעל עין כרם (הזיזו אותו!!!) קראנו המפלצת. אבל זו של קריית יובל היא האמיתית.
אהבתיאהבתי
לא. רק ביקרתי בירושלים לכמה רגעים. אני מכיר רק את זו של קריית יובל.
אהבתיאהבתי
כשיש מלא שכבות של בגדים, מעיל, צעיף, כובע וכפפות כולנו נראים ככה.
אהבתיאהבתי
בדיוק בגלל זה אני בעד כמה שפחות!
אהבתיאהבתי
זאת אומרת שדודה שולמית היא בעצם אהובתו הסודית של דוד שלום ושמריה הוא בנם המאומץ?
אהבתיאהבתי
העלילה מסתבכת.
האם אלה חייזרים שחטפו את דוד שלום? ומהיכן הגיעה דודה שולמית למיטה, מתחת לשמיכה? ומיהם הוריי? ומהיכן האף החינני שדומה באופן חשוד לאפה של דודה שולמית וגם לזה של דוד שלום בו זמנית? והאם זה אומר שהכל עובד בגנים, וכשיהיו לי בנות הן יבורכו בחזה זקוף כשל דודה שולמית בגיל 60?
אהבתיאהבתי
all these questions and many others will be answered in the next episode of "Soap".
מוצלח מאוד! באמת, אולי יהיה ספר יום אחד?
אהבתיאהבתי
וואי! איך אהבתי את Soap. כל הבית היה מתעורר כשהייתי צוחק. וזה לא מעט, עם אבא שבקושי שומע.
אהבתיאהבתי
יש כל יום בערוץ "ביפ", וש"חים בשבת.
אהבתיאהבתי
אני מנוי ביס 😐
ושמריה, אבא שלו ניסה להתחבר לכבלים של השכנים, אבל בטעות הוא חיבר את הכבל הלא נכון, והטלוויזיה שלהם נשרפה. על הקיר, איפה שהטלוויזיה היתה צמודה, נהיה כתם שחור של פיח בצורה של מונה עליזה, זאתי שעומדת בצומת בלילות, מחפשת טרמפים. היא לא יודעת שסמי ואני היינו מתגנבים בלילות להסתכל עליה, ופעם אחת ראינו שבכלל האוטו שהיא עלתה עליו היה מקולקל. הוא הצליח להגיע רק עד המגרש חול, ושמה כנראה שהמנוע התקלקל לו, כי כל האוטו רעד. אפילו שזה היה מרצדס.
אהבתיאהבתי
צוחקת בקול. (נמאס לי מהלעז, אז לא ל-LOL).
אבל מה אתה מבזבז לשמריה סיפור כזה מעולה פה בתוך התגובות?
אהבתיאהבתי
עוד מעט אולי תבוא זאפו. היא יודעת איך אומרים את כל המילים האלה בעברית. לפעמים אני חושב שהיא אבשלום קור.
התגובות הן לעולם לא בזבוז. הייתי מסכים להפוך הכל, ושהתגובות יהיו בחוץ והפוסט בתוכו.
אהבתיאהבתי
האמת היא שגם בעיניי התגובות הן אוצר ועיקר. ואני לא צריכה עזרה בעברית 🙂
אהבתיאהבתי
אני נהנה מכל מילה מסיפורי הצ’כונה.
מגיעה להם קטגוריה משלהם ברשימות, לדעתי. לפחות עד שייצא הספר.
אהבתיאהבתי
בקרוב על המסך הקטן, שמריה והחבריה העליזה.
אהבתיאהבתי
היו ניתוחים לשינוי מין לפני שלושים שנה?
אהבתיאהבתי
תחחח. את חושבת שגולדה היתה באמת אישה?
אהבתיאהבתי
מוכשר, אין ספק <img src="http://israblog.nana.co.il/moodicons/smile.gif">
שועשעתי קשות
אהבתיאהבתי
תודה.
אהבתיאהבתי
איך זה יכול להיות שאתה עדיין אנונימי ולא סופר מצליח שיושב אצל יאיר לפיד בשאלון המורחב? אני לא מצליחה להבין את זה? אתה מהמם ברמות על…!!1
אהבתיאהבתי
לא הגזמת בכלל.
אהבתיאהבתי
טוב אולי קצת אבל אתמול ממש ממש הרגשתי ככה
אהבתיאהבתי
רגע, אז לא?
אהבתיאהבתי
אההה.. כן….אהה בטח…ברור
אהבתיאהבתי
אני פשוט אוהבת לבקר כאן.
אהבתיאהבתי
למה לבקר? בואי לגור פה
אהבתיאהבתי
הייתי באה בכיף, אם דוד שלום עוד היה צעיר וחזק…
אהבתיאהבתי
רק נכנסתי להגיד חג שמח.
אהבתיאהבתי
חג שמח עד מאוד, רוזה. תודה.
אהבתיאהבתי
עכשיו באים?
אהבתיאהבתי
כן, נו, אני קצת איטית עם המחשב לאחרונה…
אהבתיאהבתי
אתה מצחיק אותי על הבוקר, תודה
אהבתיאהבתי